יצחקי יצחק, עו"ד נ' חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום עבור עבודה בימי שישי וכן הכללת דמי הכוננות בעת חישוב ערכן של השעות נוספות ובעת פדיון החופשה.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע.

בתביעה שכנגד, טוענת הנתבעת כי התובע קיבל תנאים מפליגים בפרישה וזאת כתנאי לסיום דרישותיו מהחברה. משהגיש התובע את תביעתו זו, הפר את ההסכם בין הצדדים ועל כן עליו להשיב לה את כל הסכומים שקיבל ביתר.

העובדות

התובע עבד אצל הנתבעת משנת 1986 ועד לפרישתו בפרישה מוקדמת לגמלאות ביום 1.2.2007 כמהנדס. עם פרישתו, נחתם עמו הסכם פרישה (נספח לכתב התביעה שכנגד), והוא קיבל את הסכומים והזכויות המפורטים בהסכם הפרישה.

בין השנים 2004-2007 למד התובע משפטים, במקביל לעבודתו בנתבעת, וזאת בהתאם לאישור שניתן לו מהנתבעת (נספח א לכתב התביעה המתוקן).

בדיון ביום 22.6.09 הסכימו הצדדים כי משרתו הרגילה של התובע לא כללה עבודה בימי שישי. עם זאת, בחלק מתקופת לימודי המשפטים, התובע עבד בימי שישי במועדים המצוינים בנספח ג' לכתב התביעה המתוקן. עוד הסכימו כי, התובע קיבל תלושי שכר והם משקפים את התשלומים ששולמו לו בפועל. וכן, כי הנתבעת שילמה לתובע רכיב של דמי כוננות מנהלים.

המחלוקת

האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודתו בימי שישי, או שמא נכונה טענת הנתבעת כי עבודה זו הייתה מוסכמת והיוותה השלמה של משרתו הרגילה של התובע כנגד יום היעדרות. לטענת התובע ניתן לו אישור ליום היעדרות, ולפיכך עבודתו בימי שישי הייתה עבודה נוספת.   

האם נכונה טענת התובע כי הלכת ברנע (עע 1089/02) חלה על העסקתו ומכוחה הוא זכאי לזכויות הבאות, וככל שכן באיזה שיעור:

א.         תשלום שעות נוספות לפי ערך שעה הכוללת תוספות שכר ודמי כוננות מנהלים.

ב.         חישוב פדיון חופשה שנתית לפי ערך הכולל דמי כוננות מנהלים. לטענת הנתבעת, הלכה זו אינה רלבנטית להעסקת התובע ומכל מקום אינו זכאי לתשלומים הנתבעים.

האם נכונה טענת הנתבעת (התובעת שכנגד) כי לתובע שולמו סכומים ביתר בהתאם להסכם הפרישה, וכי בכך שהגיש תביעה זו הפר את הסכם הפרישה ולפיכך הוא חייב להחזיר לה את הסכומים ששולמו לו ביתר.

הכרעת הדין

עבודה בימי שישי

בשנת 2004 החליט התובע לפנות ללימודי משפטים. בבקשתו לאישור ציין התובע (נספח ב לכתב התביעה המתוקן), כי לימודי המשפטים יסייעו לו בעבודתו, וכי מבוקש להתיר לו להיעדר לצורך לימודים אלו על חשבון ימי השתלמויות בשכר מכוח ההסכם עם ההסתדרות. ביום 6.1.04, קיבל התובע אישור לימודים אשר בו נאמר כך: "בקשתך לאישור לימודי משפטים מאושרת בתנאים הבאים: מאושר יום היעדרות בשבוע+ יומיים לבחינה, ע"ח הסכם ההסתדרות. לא מאושר החזר שכ"ל." (נספח א לכתב התביעה המתוקן, להלן- "אישור הלימודים").

טען בפנינו התובע, כי כפי שעולה מהאישור, בקשתו אושרה ללא סייג וללא תנאים מגבילים. עם זאת, מר רחמים אביאל, מנהל אגף תכנון בחטיבת ירושלים והדרום (להלן- "המנהל") דרש ממנו להשלים את עבודתו בימי שישי וזאת בשל אישור הלימודים שקיבל. לפיכך, התובע הופיע לעבודה בימי שישי ובהתאם החתים את כרטיס הנוכחות. עם זאת, כאשר נודע למנהל החטיבה, הממונה על המנהל, דרש האחרון מהמנהל להפסיק את ביצוע העבודה בימי שישי וזאת בשל התמורה אותה נדרשת הנתבעת לשלם לתובע עקב עבודתו בימי שישי. אף על פי כן התעקש המנהל כי התובע יוסיף לעבוד בימי שישי. משכך, טוען התובע, נאלץ לעבוד בימי שישי מבלי לקבל תמורה. עוד טען התובע, כי לימודי המשפטים נדרשו לשם עבודתו (עמ' 9 שו' 25-26).לאור האמור, טוען התובע, כי היה על הנתבעת להכיר בימי הלימודים כימי השתלמויות לכל דבר ולא לדרוש הימנו לעבוד אף בימי שישי, משנתבקש לעשות כן, עליה לשלם עבור שעות אלו.הסכם 90'

ההסכם הקיבוצי מיום 15.2.90 (להלן "הסכם 90'") (נספח ט לתצהירי הנתבעת) עליו נשען התובע בטענותיו, עוסק בהשתלמויות עובדים על חשבון המעסיק. תחילה יאמר, כי ההסכם האמור לא נחתם ע"י הנתבעת והיא אינה צד לו, עם זאת הנתבעת החילה את ההסכם הנ"ל על עובדיה כאמור בסעיף 122 לתצהירה של הגב' אורית נגר מור, מנהלת מחלקת יחסי עבודה ובקרת שכר וממונה על המשמעת (להלן- "גב' נגר- מור").

מהסכם 90' עולה, כי קיימים שני תנאים בכדי לקבל אישור להשתלמות בשכר:א.על ההשתלמות להיות רלוונטית לעבודתו של העובד: "...כל זאת בתחומים ובנושאים העשויים לתרום למילוי תפקידי העובד או להעלאת רמתו" (ס' 2 להסכם 90').ב.אישור להשתלמות המבוקשת ינתן בתנאי שהיא אינה פוגעת בצרכי העבודה (ס' 3.3 להסכם 90'). עוד נאמר בהסכם, כי מכסת הימים המאושרים להשתלמות היא עד 90 יום (ס' 6) וכי ימים אלו הינם ימי לוח ולא ימי עבודה (ס' 4).